מדוע כך הם פני הדברים?

יש לי נטיה חזקה לשאול "למה כך ולא אחרת?" ובדרך כלל לשאלה זו יש אינספור תשובות "זה תלוי ב וגם ב" עוד ועוד פרטים טכניים ברמות שונות של שטחיות. זמן רב תשובות מסוג זה היו משתיקות אותי כי אם קיימת תשובה יש בה כדי לבטל את התביעה לשאלה גם אם זה לא ממש מרגיש סגור […]

שמש עם מחוגים ולב

יושבת בשיקגו לכתוב על עבודתו של דייויד הורביץ "מרחקו של יום", מתכתבת עם המשפחה בוואטצאפ בין מחשבה למחשבה. בשעון סרגל הכלים מופיעה השעה 19:19? בשעון היד שלי מופיעה השעה 11:19…היום אמור להגיע טכנאי וסוף סוף יהיה לנו wifi כנראה זו הסיבה שהשעון עוד לא מעודכן. השעה 19:19 מעלה בי דימוי של שמש שוקעת בים, למרות […]

יצירה מתוך חיפוש

מאז הקיץ האחרון חזרתי ליצור אמנות. כמו שקיוויתי, הלימוד התאורטי של עולם האמנות מניע תהליכים המאפשרים יצירה. גם בצלאל הוא כל מה שקיוויתי, מעוז של תאוריות וידע, מגדל השן של התרבות הישראלית. הדברים אינם חלולים וריקים, אלא דורשים העמקה והבנה. מתוך הפערים האלו שבין העולם הבצלאלי לבין מי שאני, כמו גם האמונה שלי, נוצר מקום […]

ללכת בין המילים

לאמנות של Y0UNG-HAE CHANG HEAVY INDUSTRIES (בקיצור: YHCHI) נחשפתי בקולוקוויום של התכנית בבצלאל. הצמד יוצר סרטי וידאו ארט, המופצים דרך האתר שלהם ברשת האינטרנט. בעבר, אני מניחה, לא הייתי מקדישה ליצירתם מחשבה נוספת. אך כיום אני בתקופה בה אני מרשה לעצמי לשמוע את השאלות, להקשיב, להתבונן ואולי יום אחד למצוא גם תשובות. לכן אני משתדלת לא לשפוט […]

it's about time (וגם על עצמי)

כשפתחתי את הבלוג הוא היה מעין יומן אישי עבורי. הכתיבה עשתה לי סדר ועזרה לי להבין לאן אני הולכת ומה המטרות שלי. דברים רבים השתנו מאז והשינוי הביא בכנפיו ידע ומחשבות חדשות. אך הדברים החדשים לא התאימו לבלוג ולכן לא זכו להכתב. השאלה לאן עלי לקחת את הבלוג הטרידה את מנוחתי, אך נותרה זמן רב […]

לאכול מהלב

בפוסט הקודם הזכרתי את נושא האכילה הרגשית ונראה שאנשים רבים מתחברים לנושא זה. כבר זמן רב אני רוצה לפתוח את הנושא כאן, אך עד היום לא הרגשתי מוכנה. אכילה רגשית היא בשבילי הרגע הזה של עצבות, כעס, ריקנות או עייפות, רגשות ותחושות ההולכים וגוברים ואין איך לעמוד מולם. אני מנסה להתגונן, לחפש הסחות דעת, משהו […]

נשים מנגה

פרק זמן לא מבוטל עבר מאז שפתחתי את הבלוג.  עברתי הרבה במהלך התקופה וגם הבלוג עבר שינויים יחד איתי. היו זמנים שכתבתי הרבה (בעיקר בהתחלה), הייתי כותבת 3 פעמים בשבוע , מנסה לרוקן  את הראש ולעבד דרך הכתיבה אירועים ומחשבות. היו זמנים שהתאמצתי לכתוב לפחות פעם בשבוע, נאחזת באפשרות להמשיך ולכתוב כדי לא לעמוד במקום, כדי […]